<h1>ראבי"ה סימן תרמ"ו</h1>
<h2>דף ט.</h2>
ואסור להנות מעצי סוכה כל שבעה, דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסוכת תעשה לך וגו' (וכו') ותניא רבי יהודה בן בתירה [אומר] מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה תלמוד לומר חג הסוכת שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה'.
<h2>דף י.</h2>
סיככה כהילכתה ועטרה בקרמין ובסדינין המצויירין [ותלה] בה אפרסקין אגוזים ושקדים ורמונים ופרכילי ענבים יינות ושמנים וסלתות אסורין להסתפק מהן עד יום טוב האחרון של חג ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו.
<h2>דף כו.</h2>
ומשום סכנת גנבים שרי למיגני חוץ לסוכה, אי נמי משום סכנת גוים, ואי ליכא למיחש להכי חייב למיגני בה.
<h2>דף כח.</h2>
ונשים דיתבי בסוכה אף על גב דפטורי מברכין. ודבר זה פירשתי בסוף מגילה בחיבור זה.
